משנה ד: הַמְדַיֵּר אֶת שָׂדֵהוּ, עוֹשֶׂה סַהַר לְבֵית סָאתַיִם, עוֹקֵר שָׁלֹשׁ רוּחוֹת וּמַנִּיחַ אֶת הָאֶמְצָעִית. נִמְצָא מְדַיֵּר בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בֵּית שְׁמוֹנַת סְאִין. הָיְתָה כָל שָׂדֵהוּ בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין, מְשַׁיֵּר מִמֶּנָּה מִקְצָת, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, וּמוֹצִיא מִן הַסַּהַר וְנוֹתֵן לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְזַבְּלִין:
משנה ד: הַמְדַיֵּר אֶת שָׂדֵהוּ – המשתמש בשדהו בשנה השביעית כ'דיר' עבור בהמותיו, שאין לו היכן להעמידם, וכתוצאה מכך שדהו מזדבלת מאליה על ידי הבהמות, אך אין כוונתו לכך, אלא כוונתו לאסוף אחר כך את כל הזבל לאשפות, עוֹשֶׂה סַהַר – מחיצה סביב הבהמות לְבֵית סָאתַיִם – מאה אמה על חמישים אמה, ולאחר שמתמלא המקום זבל, עוֹקֵר שָׁלֹשׁ רוּחוֹת – עוקר שלש מהמחיצות, וּמַנִּיחַ אֶת הָאֶמְצָעִית, וגודר בית סאתים לצד השני של המחיצה האמצעית, נִמְצָא מְדַיֵּר בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין, והיינו בית סאתים מכל צד של המחיצה האמצעית, ואחר כך יעשה מהזבל אשפה [אך אינו רשאי לדייר יותר מבית ארבעה סאים, שלא ייראה כמזבל את שדהו]. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, רשאי הוא לדייר בדרך זו בֵּית שְׁמוֹנַת סְאִין, והיינו בית סאה מכל צד של הסהר הראשון, וכיון שהסהר הראשון היה מאה אמה על חמישים אמה, נמצא שלצד אורכו עושה בית סאתים מימינו ובית סאתים משמאלו, והם יחד בית ארבעה סאים, ולצד רוחבו עושה בית סאה מצד אחד ובית סאה מצד שני, הרי הם יחד בית סאתים, נמצאו בית ששה סאים מלבד הסהר הראשון שהוא בית סאתים, והכל יחד הוא בית שמונה סאים.
אמנם היתר זה הוא רק כששדהו גדולה ביותר, וניכר שאינו מזבל את כל שדהו אלא רק את המקום של הסהר, אך אם הָיְתָה כָל שָׂדֵהוּ רק בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין, ואם ידייר בית ארבעת סאים נמצא שזיבל את כל שדהו, הרי זה מְשַׁיֵּר מִמֶּנָּה מִקְצָת שאינו מוקף לדיר, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, וְאחרי שהתמלא הסהר בזבל מוֹצִיא מִן הַסַּהַר וְנוֹתֵן לַאשפתות שבתוֹךְ שָׂדֵהוּ, כְּדֶרֶךְ הַמְזַבְּלִין, והיינו שלש אשפתות לבית סאה, וכפי שהתבאר במשנה א'.
