בהבחנות פרטיות בהשגחה
ג. והנה, כבר נתבאר בחלק א' פרק ד' שמצבו של האדם בעולם הזה הוא באופן שהחמריות והחושך שרשיים בו, ואילו ההארה רק נרכבת ומשתתפת בו, שממנה הדעת והשכל. והנה, בראשית תולדתו של האדם – סכלותו רבה ודעתו מועטת, וכפי התגדל הנער כך תרבה דעתו. ואמנם, הסיבה לכל המציאויות האלה היא השפעתו יתברך שמו, כי כפי מה שיושפע על האדם, כן ימצא בו מציאות וענין, בכלל ובפרט, ושורש הכל הוא ענין הארת פניו יתברך שמו, והסתרם, שביארנו למעלה בחלק א' פרק ד', שהוא שורש מציאות הטוב והרע בכל מקום שהם. והנה, ההשפעה נמשכת על פי הארת הפנים או הסתרם, כפי מה שתגזור החכמה העליונה, ומהשפעת ההארה יוולד הריבוי, הזכות והיקר. ומהשפעת ההסתר יוולד החסרון, העביות והשפלות.
