ז) אין עונשין בשבת, אף על פי שהעונש מצות עשה, אינה דוחה שבת. כיצד, הרי שנתחייב אדם בבית דין מלקות או מיתה, אין מלקין אותו ואין ממיתין אותו בשבת, שנאמר 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת', זו אזהרה לבית דין שלא ישרפו בשבת מי שנתחייב שריפה, והוא הדין לשאר עונשין:
ח) מותר לאדם לשמור פירותיו בשבת, בין תלושים בין מחוברין. ואם בא אדם ליטול מהן, או בהמה וחיה לאכול מהן, גוער בהן, ומכה בהם, ומרחיקן. ואף שלכאורה קשה, הלא דבר זה מחפציו הוא, ולמה הוא מותר, מפני שלא נאסר אלא להקנות לעצמו חפצים שאינן עתה מצויים בידו, או להשתכר ולהרויח ולהטפל בהנאה שתבוא לידו, אבל לשמור ממונו שכבר בא לידו, עד שעל ידי שמירתו יעמוד כמות שהוא, מותר. הא למה זה דומה, לנועל ביתו בשבת מפני הגנבים, שבודאי מותר הדבר.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
