יא) קטן שעשה בשבת דבר שהוא משום שבות [-איסור דרבנן], כגון שתלש מעציץ שאינו נקוב, או טלטל בכרמלית, אין בית דין מצווין להפרישו. וכן אם הניחו אביו לעשות כן, אין ממחין בידו:
יב) אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו, ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא שיחת השבת כשיחת החול, שנאמר 'ודבר דבר', קל וחומר שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו של האדם, ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית, או להצניע אבנים וכיוצא בהן, שהרי הוא בטל ממלאכתו ויושב בביתו, ויבקש דבר שיתעסק בו, ונמצא שלא שָׁבַת, ובטל הטעם שנאמר בתורה 'למען ינוח':
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
