פרשת כי תצא
"לא תסגיר עבד אל אדוניו" (דברים כג טז)
מצוות לא תעשה, שלא להשיב עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ לארץ ישראל, ואפילו אדוניו ישראל, לא נשיבהו אליו, אלא נשחרר אותו ויכתוב העבד שטר חוב לאדונו על שוויו, וכשיהיה לו כסף – ישלם לאדון את ערכו כפי הכתוב בשטר החוב, ועל זה נאמר 'לא תסגיר עבד אל אדוניו'.
משרשי המצוה, שרצה הא-ל לכבוד הארץ הקדושה, שהבורח לשם ינצל מעבדות, כדי שניתן אל ליבנו כבוד המקום, ונקבע בלבבנו בהיותנו שם יראת השם יתעלה, וכל זה להועיל לעמו ולזכותם כי חפץ חסד הוא.
ונוהגת מצוה זו אפילו בזמן הזה, באנשים ובנשים, שהכל מוזהרים שלא להשיבו אל אדוניו, אחר שהוא בורח אל הארץ הנבחרת.
