א. כל אדם שלמד את רוב חכמתו מרב מסויים, הרי אותו רב נחשב כ'רבו מובהק', וחייב בכבודו יותר מכבוד חכם רגיל. (שו"ע סי' רמ"ד, בא"ח ש"ש כי תצא)
ב. אסור לתלמיד לקרוא לרבו המובהק בשמו בלבד, לא בחייו ולא במותו, אלא יאמר 'רבי פלוני', ואפילו לקרוא לאחרים ששמם כשם רבו המובהק, אסור, אם הוא שם פלאי שאין הכל רגילים בו. (שם)
