משנה ה: כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית, שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְעִילַת זְנוּת:
משנה ה: משנתנו ממשיכה לדון בענין נשים הפסולות לכהנים: כֹּהֵן הֶדְיוֹט, לֹא יִשָּׂא את האַיְלוֹנִית – אשה שאינה יכולה ללדת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה נוספת הראויה ללדת וְכן אם יש לו כבר בָנִים, ודין זה שייך גם בישראל, כיון שהאדם מצווה על פריה ורביה, וכל זמן שאין לו אשה הראויה ללדת, או שיש לו כבר בנים, אסור לו לישא אשה שאינה ראויה ללדת [ונקטה המשנה 'כהן', משום שרבי יהודה חולק וסובר שבכהן יש איסור אפילו אם יש לו אשה ובנים]. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, לֹא יִשָּׂא את האַיְלוֹנִית, כיון שֶׁהִיא 'זוֹנָה' הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, מאחר ולדעת רבי יהודה כל ביאה שאינה ראויה ללידה, נחשבת כביאת זנות. וַחֲכָמִים חולקים ואוֹמְרִים, אֵין 'זוֹנָה' אֶלָּא גִּיֹּרֶת, וְשפחה מְשֻׁחְרֶרֶת, וְאשה שֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת, והיינו שנבעלה למי שאסור עליה באיסור לאו או עשה, וכל שכן באיסור כרת ומיתת בית דין [אבל כשר הבא על הפנויה, וכן הבא על הנדה, לא עשאה זונה], אבל אילונית מותרת לכהונה.
