שלישי
ג' טבת התשפ"ו
שלישי
ג' טבת התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק כה, ה-ו

ה) וכן מטלטל הוא את הריחים או את המכתשת, אף שהם כלים שמלאכתם לאיסור, אם עושה כן לצורך שימוש מותר, כדי לשבר עליה אגוזים, או לעלות עליה למטה, וזה הוא לצורך גופו. או שמטלטל אותם כדי לישב במקומו [-במקום שהיו מונחים], וזהו 'לצורך מקומו'. אבל אינו מטלטלה כדי שלא תשבר ולא כדי שלא תגנב, וכן כל כיוצא בזה:
ו) וכל דבר שאינו כלי, כגון אבנים, ומעות, וקנים, וקורות, וכיוצא בהן [הגם שאינם מיוחדים למעשה של איסור], אסור לטלטלן. אבל אבן גדולה, או קורה גדולה, אף על פי שהיא ניטלת בעשרה בני אדם, אם יש תורת 'כלי' עליה, מטלטלים אותה. דלתות הבית, אף על פי שהן כלים, לא הוכנו לטלטל בשבת, שהרי הם מחוברים לבית עצמו, ואין דעתו של האדם לטלטלם בשבת, לפיכך אם נתפרקו ממקומם אפילו בשבת, אין מטלטלין אותן. וכן העפר, והחול, והמת, שאין להם שם כלי, אין מזיזין אותן ממקומן. ובן שמונה חי – תינוק שנולד לסוף שמונה חודשים, שבזמנם לא היתה לו תקווה לחיות כלל, הרי הוא כאבן, ואסור לטלטלו:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

https://2halachot.org/halacha/הקדמה-ד-4