משנה ו: לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפִּרְיָה וְרִבְיָה, אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ לוֹ בָנִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁנֵי זְכָרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר, זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. נָשָׂא אִשָּׁה, וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל. גֵּרְשָׁהּ, מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְאַחֵר. וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִם הִפִּילָה, מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה. הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פִּרְיָה וְרִבְיָה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ:
משנה ו: משנתנו עוסקת בדיני מצוות פריה ורביה המוטלת על כל אדם מישראל: לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפִּרְיָה וְרִבְיָה, אֶלָּא אִם כֵּן כבר יֵשׁ לוֹ בָּנִים, ולכן אם אין לו אשה, חייב לישא אשה כדי לקיים מצוות פריה ורביה. ובמה מתקיימת מצוה זו, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כשיהיו לו שְׁנֵי זְכָרִים, שכך מצאנו במשה רבינו, שפירש מן האשה לאחר שהיו לו שני בנים [ובית הלל סוברים שאין זו ראיה, לפי שמשה עשה כן על פי ציווי ה']. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עד שיהיו לו זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה ב) 'זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם', הרי שכך הוא קיומו של עולם [ובית שמאי סוברים שאין זו ראיה, כיון שאם לא היתה חוה בעולם, לא היה העולם יכול להתחיל את קיומו, אך לאחר שהעולם כבר קיים, מתקיימת המצוה בשני זכרים].
נָשָׂא אִשָּׁה, וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִיבָּטֵל ממצוות פריה ורביה, אלא עליו לישא אשה אחרת. גֵּרְשָׁה, מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְאַחֵר, אף שאין לו בנים, ואין השני צריך לחשוש שמא היא אשה שאינה ראויה ללדת, וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, ורק אם שהתה גם אצל השני עשר שנים ולא ילדה, עליו לישא אחרת. וְאִם הִפִּילָה, מוֹנֶה את אותם עשר שנים מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה.
המשנה מבררת מי מצווה בפריה ורביה: הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פִּרְיָה וּרְבִיָּה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה, שנאמר (בראשית א כח) "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ", וכיון שרק האיש דרכו לכבוש, ולא האשה, הרי זה מלמד שכל הפסוק עוסק באיש, ואף מצוות 'פרו ורבו' שנאמרה בתחילת הפסוק, עוסקת באיש בלבד. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא חולק ואוֹמֵר, עַל שְׁנֵיהֶם – על האיש ועל האשה הוּא אוֹמֵר – נאמר הפסוק (שם) 'וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ', ולכן גם האשה מצווה במצוה זו.
