ג. תרופות שמרכיבי החמץ שבהם נפסלו מאכילת כלב [כך הם רוב התרופות], מותר לאוכלם בפסח, כמו שאין מקפידים על כשרותם של התרופות משאר איסורים בכל ימות השנה. וטעם ההיתר לקחת תרופות [בין בכל ימות השנה, ובין בימות הפסח], הוא משום שנפסלו לאכילה, וכל מה שחכמים אסרו לאכול מאכל שנפסל זה רק מפני שמחשיבו, אבל כשלוקח אותו כתרופה אינו מחשיבו ל'מאכל', ומותר.
תרופות מרות שעירבו בהם קצת טעם טוב, אם מרכיבי האיסור נפסלו מאכילת כלב אלא שמערבים בהם גם חומרי טעם מועטים ולכן יש בהם טעם טוב, אין בהם איסור מצד עצמם, אבל מכיון שהתוספות של הטעם בעצמם הם בחשש חמץ, לכן יש להקפיד בהם על כשרות מהודרת.
ד. ויטמינים ותוספי מזון מלאים בעיות כשרותיות רבות מאוד, ואם אכן אינם ראויים למאכל כלב, מותר ליטלם כיון שאין הוא מחשיב את הדבר למאכל, אבל אם הם ראויים למאכל כלב, ואפילו אם מצד עצמם אינם ראויים לאכילה אלא שיש רק ממתיק מלאכותי, הם חייבים בהכשר מהודר.
