משנה ח: הַבֹּסֶר, מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם, אוֹכֵל בּוֹ פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה. הִבְאִישׁ, כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בוֹ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת:
משנה ח: משנתנו ממשיכה לבאר מאימתי מותר לאכול פירות שביעית: הַבֹּסֶר – ענבים קטנים, מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם – מזמן שיכול האדם לסוחטן וייצא מהם משקה, אוֹכֵל בּוֹ פִּתּוֹ בַּשָּׂדֶה, שזהו הפסד מועט שלא חששו לו. ומשעה שהִבְאִישׁ – התחיל להבשיל, שרואים את החרצנים מתוך הקליפה, הרי זה כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בוֹ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ – בשאר שנות השמיטה, כשהבאישו הענבים והגיעו לשיעור זה של הבשלה, חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת:
