שם עולם / פרק יג
ידוע הדבר, כי לכל אדם מישראל יש חלק מסוים בתורה, כי בשעת מעמד הר סיני היו שם כל נשמות ישראל, וכל נשמה קיבלה חלק מסוים המיוחד לה, ולכן אנו מבקשים מה' 'ותן חלקינו בתורתך', וכל אחד מישראל כאשר הוא מתייגע בלימוד התורה מוצא הוא את החלק שניתן לו, ולכן מתחילה נמשך האדם לחלק מסוים בתורה, וכמו שאמרו חז"ל 'אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ', ולכן צריך האדם להתייגע בלימוד התורה כי בודאי ימצא את החלק המיוחד שהטמין עבורו ה' בתורה.
ועל כן יש לנו להצטער על רוע הנהגתינו, כי יש שמתבטלים מלימוד התורה כל ימיהם, ויש שלומדים תורה בתחילה, ואחר כך כשנולדים להם ילדים מפסיקים ללמוד, ויש שממשיכים לקבוע עיתים לתורה, אך עדיין מבטלים כל יום כמה שעות, על אף שיכולים הם לעסוק בתורה באותם שעות. והרי אם יידע האדם שאביו אוהבו הטמין עבורו כסף רב במקום מסוים, בודאי לא יתייאש מלחפשו שם עוד ועוד, וגם אם ימצא חלק מהמטמון לא ינוח ולא ישקוט עד שימצא את כולו, ואם כן כל איש ישראל היודע שהקב"ה הטמין עבורו מטמון בתורה, איך ינוח וימנע מלימוד התורה בכל זמן פנוי שיש לו, והרי אם אינו עושה כן, הרי הוא כמי שמאבד מה שנותנים לו, ומניח את המטמוניות בעפר, ואינו מחפשם. ועל זה נאמר 'אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא'.
