ד. אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובין, בין שהם בכלים בין שהם בקרקע, כשנעשתה בהם המלאכה, ואח"כ נוטלן בכלי ליטול מהם, אבל אם עשה מלאכה במי מקוה או מעין בעודם מחוברים לא נפסלו, אבל שנוי מראה פוסל וגם בעודם מחוברים. במה דברים אמורים, לנטילת ידים, אבל להטביל בהם ידיו רשאי אם כשרים לטבילת הגוף, כגון מעין שאין שינוי מראה פוסל בו או מקוה שנשתנה מראה המים מחמת דבר שאין בו ממש, כגון הדחת סלי זיתים וענבים או שנפלו לתוכם מי צבע כמ"ש בי"ד סי' ר"א וכנז' בש"ע לר"ז ז"ל סי' ק"ס סעיף ט':
תפריט
תפריט
חמישי
כ"ה שבט התשפ"ו
