חמישי
כ"ה שבט התשפ"ו
חמישי
כ"ה שבט התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 91, ספר מלכים א, פרק טו, א-ח

א וּבִשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט מָלַ֥ךְ אֲבִיָּ֖ם עַל־יְהוּדָֽה׃ ב שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ מַֽעֲכָ֖ה בַּת־אֲבִישָׁלֽוֹם׃ ג וַיֵּ֕לֶךְ בְּכָל־חַטֹּ֥אות אָבִ֖יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה לְפָנָ֑יו וְלֹֽא־הָיָ֨ה לְבָב֤וֹ שָׁלֵם֙ עִם־ה֣' אֱלֹהָ֔יו כִּלְבַ֖ב דָּוִ֥ד אָבִֽיו׃ ד כִּ֚י לְמַ֣עַן דָּוִ֔ד נָתַן֩ ה֨' אֱלֹהָ֥יו ל֛וֹ נִ֖יר בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם לְהָקִ֤ים אֶת־בְּנוֹ֙ אַֽחֲרָ֔יו וּֽלְהַעֲמִ֖יד אֶת־יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֥ה דָוִ֛ד אֶת־הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י ה֑' וְלֹא־סָ֞ר מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּ֗הוּ כֹּ֚ל יְמֵ֣י חַיָּ֔יו רַ֕ק בִּדְבַ֖ר אֽוּרִיָּ֥ה הַֽחִתִּֽי׃ ו וּמִלְחָמָ֨ה הָֽיְתָ֧ה בֵין־רְחַבְעָ֛ם וּבֵ֥ין יָֽרָבְעָ֖ם כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ ז וְיֶ֨תֶר דִּבְרֵ֤י אֲבִיָּם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּמִלְחָמָ֥ה הָֽיְתָ֛ה בֵּ֥ין אֲבִיָּ֖ם וּבֵ֥ין יָֽרָבְעָֽם׃ ח וַיִּשְׁכַּ֤ב אֲבִיָּם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֖וֹ בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ אָסָ֥א בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

 

֍            ֍            ֍

 

(א) וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, באותו זמן מת רחבעם מלך יהודה, ומָלַךְ אֲבִיָּם בן רחבעם עַל יְהוּדָה.

(ב) שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם.

(ג) אף על פי שאבים לא חידש חטאים חדשים ביהודה, מכל מקום לא ביטל את הישנים, וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו, שאם כן היה מבטל ומסיר את חטאי אביו.

(ד) ומחמת כן היה ראוי שיפול אבים במלחמה שהיתה לו עם ירבעם [כמסופר בדברי הימים ב' פרק יג], ומכל מקום ניצל בדרך נס, כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן ה' אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם, לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם.

(ה) והטעם שה' הבטיח זאת לדוד, אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה', וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי, שסיבב דוד את מיתתו במלחמה [אבל ענין בת שבע לא נחשב לו חטא, מאחר ואוריה כתב לה גט כריתות לפני שיצא למלחמה, ולא היתה אשת איש באותו הזמן].

(ו) ומלחמתו של אבים עם ירבעם לא התחילה כשהמליכו אותו, אלא וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, וכבר באותו הזמן לא היה רחבעם עוסק במלחמה, כי היה רך לבב, אלא אבים בנו היה יוצא תמיד למלחמה.

(ז) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּם, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה, וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם, כי גם לאחר שמת רחבעם והמליכו את אבים לא הסתיימה המלחמה, אלא שאז יצא אבים למלחמה האחרונה, וניצח בה את ירבעם, כמסופר בדברי הימים.

(ח) וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם מלך יהודה עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד, וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-65-ספר-מלכים-א-פרק-י-יא-יז-2