משנה י: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הָאִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ, וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיְּגָרְעוּ, וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָּנֵצוּ, וּשְׁאָר כָּל אִילָן מִשֶּׁיּוֹצִיא. וְכָל הָאִילָן, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, מֻתָּר לְקָצְצוֹ. כַּמָּה יְהֵא בַזַּיִת וְלֹא יְקֻצֶּנּוּ, רֹבַע. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַזַּיִת:
משנה י: כיון שהתבאר שאסור להפסיד פירות שביעית, ממילא אסור גם לקצוץ אילן שיש בו פירות, שהרי בכך הוא גורם להפסיד את פירותיו, מבררת המשנה, מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית, כלומר, מאיזה זמן בהבשלת הפירות אסור לקצוץ את האילן שהפירות תלויים בו, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כָּל הָאִילָן – כל סוגי האילנות, שיעורם הוא מִשֶּׁיּוֹצִיא האילן עלים, בתחילת חודש ניסן, ואפילו שאין בו פירות ממש. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הֶחָרוּבִין, מִשֶּׁיְּשַׁלְשֵׁלוּ – מזמן שיתחילו החרובים שבעץ להכביד וייעשו כמין שלשלאות, וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיְּגָרְעוּ – מזמן שייעשו הענבים שבעץ כגודל של פול הלבן, ובזמן זה מכונה הענב 'גרוע' [ובאותו זמן נעשים בתוכו הגרעינים], וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָּנֵצוּ – מזמן שיגדל עליהם הניצן, וּשְׁאָר כָּל אִילָן, מִשֶּׁיּוֹצִיא עלים. וְכָל הָאִילָן, כֵּיוָן שֶׁהבשיל הפרי שבו ובָּא לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, מֻתָּר לְקָצְצוֹ בשביעית, ואין זה נחשב כמפסיד את הפירות שבו.
המשנה מבררת עתה דין שאינו שייך לשנה השביעית, אלא לאיסור כריתת עצי פרי, שנאמר (דברים כ יט) 'לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת': כַּמָּה זיתים יְהֵא בַזַּיִת וְלֹא יְקֻצֶּנּוּ, רֹבַע הקב, ואף שבשאר אילנות יש צורך שיהיו פירות יותר משיעור רובע כדי לאסור את קציצתו, מכל מקום בזית מפני חשיבותו די ברובע כדי לאסור זאת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַזַּיִת, שאם הוא מין זית חשוב יותר, אפילו בפחות מרובע אסור לקוצצו.
