פרשת כי תצא
"וחרמש לא תניף על קמת רעך" (דברים כג כו)
מצוות לא תעשה, שלא יאכל השכיר בשעת עבודתו מהדבר אשר יעבוד בו, אף על פי שהוא מותר לאכול ממנו שלא בשעת עבודה, והיינו בהליכתו משורה לשורה בכרם, כשהוא עובד במחובר לקרקע לא הותר לו לאכול בשעת עבודה, ועל זה נאמר 'וחרמש לא תניף על קמת רעך', שאמרו חז"ל, 'חרמש' – לרבות כל בעלי חרמש, ובשעת חרמש, כלומר עת הקציר, לא תקצור לעצמך. וכבר נודע שפסוקים אלו נאמרו לגבי שכיר, ופירוש הלשון 'כי תבוא בכרם רעך', כלומר, כי תבוא בשכרך לעשות עם בעל השדה, כדמתרגם אונקלוס 'ארי תתגר'.
ועובר על זה, בין איש בין אשה, בכל מקום ובכל זמן, והניף חרמש על קמת רעהו כענין שפירשנו, עבר על לאו זה. ואין לוקין עליו מן הטעם הנזכר במצוה הקודמת, שניתן לתקנו על ידי החזרת הממון.
