משנה ב: וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶןֹ, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט, כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֶשׁ לוֹ אָח חָלָל, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל. אוֹ כֹהֵן הֶדְיוֹט כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וּלְיִבְמֵיהֶן:
משנה ב: ממשיכה המשנה ומבארת, וְאֵלּוּ הן הנשים המֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה, האסורה עליו, ומת ללא ילדים, וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט, המותר באלמנה [נקטה המשנה דוקא אופן ש'קידש' את האלמנה, אך לא נשאה עדיין, כיון שאם נשאה הרי התחללה בביאתו ונאסרה גם לכהן הדיוט]. כהן כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, האסורה עליו, וְיֵשׁ לוֹ אָח שהוא חָלָל [כגון שהוא אחיו מאביו ונולד מאשה אחרת, האסורה על אביו, או שהתחללה אמו לאחר שנולד], ואח זה מותר בחללה. יִשְׂרָאֵל כשר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, האסורה עליו, וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, המותר בממזרת. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל, האסורה עליו, וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, המותר בה. כל אלו הן נשים המֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן, וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן.
ממשיכה המשנה ומבארת, מי הן הנשים האֲסוּרוֹת לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה, האסורה עליו, וְיֵשׁ לוֹ אָח שגם הוא כֹּהֵן גָּדוֹל האסור באלמנה. אוֹ כֹּהֵן הֶדְיוֹט כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, האסורה עליו, וְיֵשׁ לוֹ אָח שגם הוא כהן הדיוט כָּשֵׁר. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, האסורה עליו, וְיֵשׁ לוֹ אָח שגם הוא יִשְׂרָאֵל כשר. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, כל אלו הן נשים האֲסוּרוֹת לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, שלא הובאו במשנתנו, הרי הן מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וּלְיִבְמֵיהֶן.
