הלכות בית הבחירה, פרק ה, יז

יז) שמונה לשכות היו בעזרת ישראל, שלש בצפון ושלש בדרום [ולהלן יבואר היכן היו שתים נוספות]. שלש הלשכות שבדרום היו: 'לשכת המלח', 'לשכת הפרוה', 'לשכת המדיחין'. לשכת המלח, שם היו נותנין מלח לקרבן [שנאמר 'וכל קרבן מנחתך במלח תמלח'], לשכת הפרוה, שם היו מולחין את עורות הקדשים, ועל גגה היתה בית טבילה לכהן גדול ביום הכפורים. לשכת המדיחין, שם היו מדיחין את קרבי הקדשים. ומשם – מלשכת המדיחין מסיבה [-מדרגות לולייניות] עולה לגג בית הפרוה. והשלש לשכות שבצפון: 'לשכת הגזית', 'לשכת הגולה', 'לשכת העץ'. לשכת הגזית, שבה סנהדרי גדולה יושבת, וחציה של הלשכה היה קדש – בתוך העזרה, וחציה היה חול – חוץ לעזרה, ולה – ללשכת הגזית היו שני פתחים, אחד לקדש ואחד לחול, ובחצי של חול היו הסנהדרין יושבין, שהרי אסור לכל אדם לשבת בעזרה [מלבד מלכי בית דוד]. לשכת הגוּלה, שם היתה בור של מים, שממלאין ממנו בגוּלה – בגלגל מיוחד הקבוע שם, ומשם מספקין מים לכל העזרה. ולשכת העץ היתה אחורי שתיהן, והיא היתה לשכת כהן גדול, והיא הנקראת גם לשכת פרהדרין. וגג שלשתן – גג שלשת הלשכות שוה בגובהו. ושתי לשכות אחרות [-נוספות] היו שם בעזרת ישראל, אחת מימין שער מזרחי, והוא 'לשכת פנחס המלביש', שם היו שומרים את בגדי הכהונה בלילה, ומלבישים אותם לכהנים בזמן העבודה, ואחד משמאלו של שער המזרחי, והוא 'לשכת עושה חביתין', שם היו מכינים את מנחת החביתין שמקריב הכהן הגדול בכל יום.