פרק ט, משנה א: יֵשׁ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן, מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, מֻתָּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, וַאֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, וְאֵלוּ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן, כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל, חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁרָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר, יִשְרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְרָאֵל, מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן:
פרק ט, משנה א: יֵשׁ נשים המֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן. ויש המֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. יש מֻתָּרוֹת לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ [-לבעליהן וליבמיהן], וְיש האֲסוּרוֹת לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ. מבארת המשנה, וְאֵלוּ הנשים המֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן, כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה, המותרת לו, ומת ללא ילדים, וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל, האסור באלמנה. וכן כהן חָלָל שֶׁנָּשָׂא בת ישראל כְּשֵׁרָה, המותרת לו, וחיללה בביאתו, ומת ללא ילדים, וְיֵשׁ לוֹ אָח שהוא כהן כָּשֵׁר, האסור בחללה. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, ומת ללא ילדים, וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, האסור בבת ישראל. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, המותרת לו, ומת ללא ילדים, וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל כשר, האסור בממזרת. הרי כל הנשים הללו מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן.
