פרשת כי תצא
"ביומו תתן שכרו" (דברים כד טו)
מצוות עשה לתת שכר שכיר ביומו, ולא נאחר לו שכרו ליום אחר, שנאמר 'ביומו תתן שכרו'.
משרשי המצוה מה שמבואר בפסוק, כי כל שכיר בדרך כלל צריך לשכרו למזונותיו, על כן אין ראוי לאחר לו מזונותיו, וכענין שכתוב 'כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו', והא-ל בחסדיו ציונו ללמד נפשנו במדת החמלה והחסד, ונשלים לכל בריה חוקה בעת הצורך, למען נזכה ונכשר לקבל טובו, כי חפץ לעשות חסד הוא.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
