משנה ז: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִים לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת, אֲבָל לֹא בַיָמִים. וְאַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת:
המשנה מביאה דינים נוספים השייכים באנשי משמר ובאנשי בית אב: התורה אסרה לעסוק בעבודות בית המקדש בשיכרות, ואַנְשֵׁי מִשְׁמָר שאינם עובדים ביום זה, מֻתָּרִים לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת, אֲבָל לֹא בַיָמִים, כיון שבימים חוששים שמא תכבד העבודה על אנשי בית אב, ויצטרכו אנשי משמר לסייעם, אבל בלילה, שהעבודה מועטת, אין חוששים לכך, ולכן רשאים אנשי המשמר לשתות יין. וְאַנְשֵׁי בֵית אָב אינם רשאים לשתות יין לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה, לפי שאף בלילה יש להם עבודה, להעלות על גבי המזבח את האברים שנפלו לארץ.
דין נוסף: בין אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְבין אַנְשֵׁי מַעֲמָד [להלן (פ"ד) יבואר שהם אנשים מישראל העומדים בבית המקדש בעת הקרבת הקרבנות], אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס בשבוע שלהם, כדי שיזדרזו להסתפר ולכבס קודם זמן עבודתם, ולא יכנסו לעבודתם כשהם מגודלי שיער. וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין בתספורת וכביסה, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת:
