א. אין איסור לישה מן התורה, ואף לא מדרבנן, אלא אם כן יתמלאו שלשה תנאים אלו: 1. שיערבב שני חומרים זה בזה. 2. שלפחות אחד מהחומרים הללו יהיה דק, כגון קמח. ואם בטבעו הוא גדול, שיהיה טחון או קצוץ, כגון ביצה קשה קצוצה. או שיהא סמיך, כמו ריבה. 3. שכתוצאה מלישת החומרים תהפוך התערובת לגוש אחד, ואין הבדל אם בלילה זו תיווצר על ידי הוספת נוזלים על החומר (החומרים) או על ידי הלחות הטבעית שבתוך אחד החומרים, שכן גם במקרה האחרון תתבצע הלישה בשני חומרים, האחד יבש והאחד נזיל. ואפילו אם אין כל משקה בשני החומרים, אלא מטבעם הם נדבקים זה לזה, כגון המערב דבש בגבינה, או חמאה באבקת קקאו.
ב. איסור לישה קיים גם אם עושה כן סמוך לסעודתו.