יג. מים שהכניסום לבית הכסא לקנח בהם פסולים לנט"י כיון דמאוסים הם, וכן מים מלוחים או סרוחים או מרים פסולים כיון דאין הכלב יכול לשתות מהם, אבל מים של בארות הנמצאים פה עירנו כשרים לנט"י מפני דאין מלוחים הרבה והכלב שותה מהם, וחמי טבריא שהם מרים פסולי' לנט"י. מיהו אם יש מ' סאה במקום א' טובל בהם ידיו דאז נכשרים ידיו ע"י טבילה. ומי הים הם מלוחים ביותר ואין ראויין לכלב לכך פסולין אא"כ הרתיחו אותם דאז ראויים הם. וההולך בספינה בתוך המים ואין לו מים יפים וא"א לו להרתיח, כיצד יעשה, יביא כלי מנוקב וימלאנו מן הים ויעמוד על שפת הספינה ויטול ידיו מאותו כלי לתוך הים, משום דניצוק חיבור, וכיון דהכלי נקוב הנה הוא מריק מים לים, וכשנוטל ממנו הו"ל כאלו הטביל ידיו בים, אך זה לא יעשה אלא ע"י הדחק, דיש חולקין וס"ל זה לא הוי חיבור, ואם הוצרך לכך לא יברך בשם ומלכות אלא יהרהר בלבו שם ומלכות: