פרשת כי תצא
"ולא תחבול בגד אלמנה" (דברים כד יז)
מצוות לא תעשה, שלא ליטול משכון מאלמנות, שנאמר 'ולא תחבול בגד אלמנה', ולשון המשנה, 'אלמנה, בין שהיא עניה בין שהיא עשירה, אין ממשכנין אותה'.
משרשי המצוה שחס השם על בריותיו ורצה לזכותנו לקנות בנפשנו מדת החמלה. וציונו שנרחם על האלמנה שלבבה שבור ודואג שלא למשכנה, וכל דרכי התורה נועם ונתיבותיה שלום.
מדיני המצוה מה שאמרו חז"ל שאין ממשכנין אותה כלל, לא על פי עצמו ולא על פי בית דין, כלומר בשום צד אין מצערין אותה למשכנה, שנאמר ולא תחבול בגד אלמנה.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים.
והעובר על זה וחבל בגדיה או כליה או שום דבר מכל אשר לה שלא בשעת הלואה, מחזירין אותו בית דין ממנו אליה בעל כרחו, ואם תודה לו החוב בית דין מכריחין אותה לשלם מה שהיא חייבת, ואם תכפור – תשבע ותפטר. ואם אבד המשכון או שנשרף קודם שיחזירנו, חייב מלקות.
