יג מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֥י הָֽאָדָֽם׃ יד מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ׃ טו הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַֽעֲשֵׂיהֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(יג) ומצד ההנהגה הטבעית של העולם, מִשָּׁמַיִם, שזו הנהגת כוחות הטבע והמערכה, הִבִּיט יְיָ, רָאָה בראיה אחת כללית אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם שיהיו בכל הדורות, וקצב לכל אחד ולכל ענין את השפע הראוי לו, והנהגה זו אינה משתנית ואינה תלויה בדבר.
(יד) אך מצד ההנהגה של ההשגחה הפרטית, מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ, שם כביכול יושב ה' ושופט את בני האדם לפי מעשיהם, הִשְׁגִּיחַ בהשגחה פרטית מיוחדת אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ באותו זמן [בשונה מלשון 'בני אדם' האמורה בפסוק הקודם, הכוללת את כל בני האדם שֶׁיִבָּרְאוּ במהלך הדורות, הרי לשון 'יושבי הארץ' מורה על אותם הקיימים באותו זמן, ונשפטים לפי בחירתם ומעשיהם כעת].
(טו) ואף שיש לבני האדם בחירה חופשית, מכל מקום אין זו סתירה לידיעת ה', כי הוא הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, וכיון שהוא יצר את ליבו של כל אחד מהם, הרי הוא הַמֵּבִין ויודע אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.
