משנה ז: עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בַּשַּׁבָּת, עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר, וְעַל סְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעֶזְרָה וְלֹא לִצְעָקָה . שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין אפילו בַּשַּׁבָּת, והיינו שמתפללים על צרות אלו [אך לא תוקעים, שתקיעת שופר אסורה בשבת], עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם להלחם בהם, אוֹ נָהָר שעולה על גדותיו ועשוי להציף את העיר, וְעַל סְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם, ועשויה להישבר ולטבוע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעֶזְרָה – מתריעים בשבת לקרוא לאנשים לעזור ולהציל את המסוכנים, וְלֹא לִצְעָקָה – אין צועקים ומתפללים עליהם, כיון שאין אנו בטוחים שיועילו תפילותנו כדי שנתיר זאת בשבת. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, מתריעים בשבת אַף עַל הַדֶּבֶר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים להתיר זאת בשבת, אבל בחול – מתריעים.
