פרשת כי תצא
"לא תחסום שור בדישו" (דברים כה ד)
מצוות לא תעשה, שלא נמנע את הבהמה מלאכול ממה שתעבוד בו בשעת עבודה, כגון כשתדוש תבואה או תישא תבן ממקום למקום על גבה, שאין לנו רשות למונעה מלאכול ממנה, ועל זה נאמר 'לא תחסום שור בדישו'.
משרשי המצוה, ללמד עצמנו להיות נפשנו נפש יפה, בוחרת ביושר ונדבקת בו, ורודפת אחר החסד והחמלה, ובהרגילנו את נפשינו בכך אף ביחס לבהמות, שלא נבראו רק לשמשנו, לחוס עליהן לחלוק להן חלק מיגיעת בשרן, תקח לה הנפש דרכה בהרגל זה, להיטיב עם בני אדם ולשמור אותם מלנהוג עמהם שלא כשורה בשום דבר שראוי להם, ולשלם שכרם ככל אשר יעשו טוב, ולהשביעם מאשר יגעו בו, ובדרך זו ראוי שילכו בה עם הקודש, העם הנבחר.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן באנשים ובנשים.
