י. מצוה להביא מלח, ויטביל הפת ג"פ במלח, כי כן צריך ע"פ הסוד, ויכוין שהלחם הוא מספר ג"פ הוי"ה שהם שלשה חסדים והם ממתקים שלשה גבורות הרמוזים במלח שהם ג"כ מספר ג"פ הוי"ה כמנין מלח. ואם בירך המוציא ולא הביאו המלח, לא ימתין אלא יבצע מיד ויאכל, ובעת שיביאו המלח אח"כ יטבול בו שארית הפרוסה ג"פ. וראוי שיניח המלח על השלחן עד אחר ברהמ"ז, דהשלחן דומה למזבח וכתיב על כל קרבנך תקריב מלח, וגם הוא מסוגל להגין מן הפרעניות. ויש נוהגין להניח על השלחן כלי שיש בו אזוב וכ"כ בשם רבינו האר"י ז"ל, ומנהג יפה ונכון הוא, דהאזוב הוא בסוד היסוד הנקרא צדיק, סימן לדבר וצדיק על שלחן יבא, ועיין בזוה"ק האזינו דף רצ"ט ובביאור שם בענין האזוב יע"ש:
תפריט
תפריט
שישי
כ"ט כסלו התשפ"ו
