יד) מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת, והוקף במחיצה בשבת, יש לו רשות להלך בכל אותה המחיצה [-בכל אותו מקום המוקף מחיצה], והוא [-ובתנאי] שלא תהיה יתר על אלפים אמה. ואם היה תחום שיצא ממנו מובלע מקצתו בתוך המחיצה שנעשית שלא לדעתו, הואיל ויש לו להלך את כל המחיצה הרי זה נכנס לתחומו, וכיון שיכנס הרי הוא כאילו לא יצא:
טו) כל מי שאין לו רשות לזוז ממקומו אלא בתוך ארבע אמות, אם נצרך לנקביו הרי זה יוצא ומרחיק ונפנה וחוזר למקומו, ואם נכנס למקצת תחום שיצא ממנו בעת שיתרחק להפנות, הואיל ונכנס, יכנס, וכאילו לא יצא. והוא [-ובתנאי] שלא יצא בתחלה לדעת. אבל אם יצא לדעת, אף על פי שחזר ונכנס בדרך זו, אין לו אלא ארבע אמות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
