השער הרביעי, שער הבטחון
הקדמה
[המשך היתרונות שיש לבוטח באמת באלוקים על פני האומן היכול להפוך מתכות פשוטות לכסף וזהב]:
ג. אותו אומן אינו מאמין לשום אדם, ואינו סומך על שום אדם לגלות לו את סודו, כיון שהוא מתיירא שיהרגוהו [כיון שפעולות אלו היו אסורות לפי חוקי המלכים], ולעומת זאת הבוטח באלוקים איננו מתיירא משום אדם על כך שהוא בוטח בה', אלא אדרבה, הוא מתפאר בכך, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום: 'באלוקים בטחתי לא אירא, מה יעשה אדם לי'.
ד. אותו אומן מוכרח לעשות אחת מהשתיים, או שיכין לעצמו כמות גדולה של כסף וזהב, להשתמש בהם כשיצטרך, או שיכין כל תקופה לזמן מועט. ובשתי האפשרויות אינו רגוע, כי אם יכין הרבה – יהיה כל ימיו מפחד על נפשו, שלא יאבד ממנו, ושלא יתפסנו המלך. ואם יכין כל פעם מעט – יחשוש שמא בדיוק בזמן שיצטרך ממון רב לא יוכל לעשות זאת מחמת סיבה כל שהיא. ולעומת זאת הבוטח באלוקים, בטחונו חזק באלקיו שימציא לו מזונותיו כרצונו, בזמן שירצה, ובדרך שירצה.
