משנה ב: שְׁבִיעִית, נִתְּנָה לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשָּׁמֶן. וְכֵן בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. קַל מֵהֶם שְׁבִיעִית, שֶׁנִּתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר:
משנה ב: שְׁבִיעִית, נִתְּנָה לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, ודבר זה שייך בזיתים, שיש בהם אכילה, שתיה וסיכה. לֶאֱכֹל, היינו דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל, אך לא חייבוהו לאכול תבשיל שהתקלקל וכדומה, שאין דרך בני אדם לאוכלו, וכן אינו רשאי לאכול דבר חי אם דרך לאוכלו רק כשהוא מבושל, וְלָסוּךְ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ. לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחֹמֶץ אפילו על גבי מכתו, שדרך לסוכה בהם, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשָּׁמֶן, אף שהוא עומד גם לאכילה. וְכֵן בִּתְרוּמָה הניתנת לכהנים, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שאוכלים הבעלים בירושלים, שניתנו רק לאכילה, שתיה וסיכה. אמנם קַל מֵהֶם שְׁבִיעִית, שֶׁנִּתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר, ואילו תרומה טהורה אסורה בהדלקת הנר, אלא רק תרומה טמאה. ומעשר שני טמא אסור בהדלקת הנר, אלא רק טהור. ואילו שביעית, בין בטהרה ובין בטומאה, מותרת בהדלקת הנר.
