משנה ז: שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אָסוּר מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יָיִן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, יְשַׁנֶּה. רַבִּי יְהוּדָהּ מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ – שבוע שחל בו תשעה באב, אָסוּר מִלְּסַפֵּר – להסתפר, וּמִלְּכַבֵּס, ואפילו לכבס ולהניח כדי להשתמש אחרי תשעה באב, אסור, מפני שמסיח דעתו מהאבילות על החורבן. וּבזמן שקידשו על פי הראיה, והיה תשעה באב יכול לחול ביום שישי, בַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין להסתפר ולכבס, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב, בסעודה המפסקת, לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין, לֹא יֹאכַל בָּשָׂר, וְלֹא יִשְׁתֶּה יָיִן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, די בכך שיְשַׁנֶּה מהרגלו, שאם היה רגיל לאכול שני תבשילין, יאכל אחד. ואם היה רגיל לשתות שתי כוסות של יין, ישתה אחת. רַבִּי יְהוּדָהּ מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה – הפיכת המיטה, כדרך האבלים בזמנם, שהיו הופכים את המיטות, ויושבים על הקרקע, וסובר רבי יהודה שאף בתשעה באב יש לנהוג כן, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
