ו) עיר שהיתה ארוכה או מרובעת, הואיל ויש לה ארבע זויות שוות, מניחין אותה כמות שהיא, ומודדין לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה. אבל אם היתה עגולה, עושין לה זויות – לפני שמודדים את אותם אלפיים אמה מחשיבים אותה כאילו יש לה זויות, ורואין אותה כאילו הוא בתוך המרובע של זויות אלו, ומודדין חוץ מצלעות אותו מרובע אלפים אמה לכל רוח, שנמצא על ידי זה משתכר הזויות, שאינו מודד אלפיים אמה מהעיר ממש, אלא מאותו 'מרובע' שכביכול הוסיפו לעיר [ובהלכה הבאה יבואר לאיזה כיוונים 'מרבעים' אותה].
ז) וכן אם היתה העיר משולשת, או שיש לה צלעות רבות, מרבעין אותה – מחשבים אותה כאילו היתה מרובעת, ואחר כך מודדין חוץ לאותו מרובע אלפים אמה לכל רוח. וכשהוא מרבעה, מרבעה בריבוע העולם – לארבע צדדי העולם, דרום כנגד דרום, צפון כנגד צפון וכו', כדי שתהא כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחות העולם, ומכוונת כנגדה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
