משנה ה: כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרַב וַלְדָּהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה, וְחוֹלְקִים חֵלֶק אֶחָד בַּגֹּרֶן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לַמֵּתִים, וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, בֵּין כְּשֵׁרוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת. הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְשִׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה, נוֹשְׂאִין נָשִׁים רְאוּיוֹת לַכְּהֻנָּה, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לַמֵּתִים. וְאִם נִטַּמָּאוּ, אֵינָן סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאֵינָן אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה. וְאִם אָכְלוּ, אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶןֹ וָחֹמֶשׁ. וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגֹּרֶן. וּמוֹכְרִין אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. וְאֵינָן חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קָדָשִׁים, וְאֵין מוֹצִיאִים שֶׁלָּהֶם מִיָּדָם, וּפְטוּרִין מִן הַזְּרֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּבָה, וּבְּכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְנוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים:
משנה ה: כֹּהֶנֶת, שֶׁנִּתְעָרַב וַלְדָּהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ הכנענית, ונמצא שכל אחד מהולדות הוא ספק כהן ספק עבד של כהן, הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה, שהרי גם עבדי כהנים מותרים לאכול בתרומה, וְחוֹלְקִים חֵלֶק אֶחָד בַּגֹּרֶן – אם באו שניהם יחד לקבל חלק בגורן, נותנים לשניהם יחד חלק אחד, כיון שבודאי אחד מהם כהן [אך לעבד מצד עצמו אין נותנים חלק בגורן], וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לַמֵּתִים, שהרי כל אחד מהם הוא ספק כהן, האסור מן התורה להטמא למתים, וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, בֵּין כְּשֵׁרוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת, שהרי הכהן אסור בפסולה, והעבד אסור בכשירה. הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְשִׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה – כל אחד מהם נתן לחבירו גט שחרור מספק, ועתה נמצא שאחד מהם כהן ואחד מהם עבד משוחרר, נוֹשְׂאִין נָשִׁים רְאוּיוֹת לַכְּהֻנָּה, שהן מותרת גם לכהן וגם לעבד, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לַמֵּתִים, שהרי אחד מהם ספק כהן. וְאִם נִטַּמָּאוּ, אֵינָן סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים, כיון שבמקום ספק אין עונש מלקות. וְאֵינָן אוֹכְלִים בַּתְּרוּמָה, שהרי עבד כהן לאחר שהשתחרר אסור בתרומה, וְאִם אָכְלוּ, אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶןֹ וָחֹמֶשׁ, שהרי כל אחד מהם שאכל, יתכן שהוא כהן, המותר בתרומה. וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגֹּרֶן, שהרי כל אחד מהם הוא ספק עבד משוחרר [ואפילו אם יבואו שניהם יחד אין נותנים להם, הגם שאחד מהם ודאי כהן, מכל מקום כיון שהם אסורים לאכול בתרומה, אין נותנים להם תרומה]. וּמוֹכְרִין אֶת הַתְּרוּמָה שהם מפרישים מהתבואה של עצמם, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם מספק, כיון שכל אחד מהם הוא ספק כהן. וְאֵינָן חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קָדָשִׁים, וְאֵין מוֹצִיאִים את הקדשים שֶׁלָּהֶם מִיָּדָם, לתת לאנשי המשמר, אלא יש להם רשות לתת את הקרבן שלהם לאיזה כהן שירצו, וּפְטוּרִין מִן הַזְּרֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּבָה, שצריך ישראל להפריש מבהמה שהוא שוחט, וּבְּכוֹרוֹ – בכור בהמה טהורה שנולד בעדרו, יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב – עד שיפול בו מום, שאז הוא מותר באכילה גם לישראל. וְנוֹתְנִין עָלָיו [-על כל אחד מהם] חֻמְרֵי כֹהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים.
