ה) היו שתי עיירות זו סמוכה לזו, אם יש ביניהן מאה וארבעים ואחת ושליש, כדי שיהיה שבעים אמה ושירים לזו ושבעים אמה ושירים לזו, חושבין את שתיהן כעיר אחת, ונמצאת כל עיר מהן מהלכת את כל העיר השניה וחוצה לה אלפים אמה.
היו שלשה כפרים משולשין [-עומדים זה כנגד זה בצורת משולש], אם יש בין האמצעי ובין כל אחד ואחד מן החיצונים אלפים אמה או פחות מכאן, ונמצא שאפשר להגיע מהכפר האמצעי לכל אחד מהכפרים האחרים בשבת, ובין השנים החיצונים מאתים שלש ושמונים פחות שליש [והיינו ששני הכפרים סמוכים זה לזה, והשלישי רחוק מהם, אך הוא מול המרחק שבין שניהם], כדי שיהיה בין כל אחד מהן ובין האמצעי, כשתראה אותו כאילו הוא ביניהן [אף שבאמת אינו ביניהם ממש, אלא משוך כלפי מעלה או כלפי מטה], מאה וארבעים ואחת אמה ושליש, הרי שלשתן נחשבים כמדינה אחת, ומודדין אלפים אמה לכל רוח מחוץ לשלשתן.
עיר שהוקפה חומה, ולבסוף ישבה [-התיישבו בה בני אדם], ועדיין אין יושבים בכולה בני אדם עד חומותיה, מודדין לה מישיבתה – מהבתים המיושבים שבה, ולא מהחומות. ואם ישבה ולבסוף הוקפה חומה מודדין לה מחומותיה, ואפילו אם החומות רחוקות מהבתים המיושבים, כיון שכל המקום שבין החומות נחשב כמי שהוקף לדירה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
