משנה ח: אֵין לוֹקְחִים עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. וְאִם לָקַח, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. אֵין מְבִיאִין קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. וְאִם הֵבִיא, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. אֵין סָכִין כֵּלִים בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית. וְאִם סָךְ, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ:
משנה ח: אֵין לוֹקְחִים [-אין קונים] עֲבָדִים, וְקַרְקָעוֹת, וּבְהֵמָה טְמֵאָה, מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, כיון ששביעית ניתנה לאכילה בלבד, ואינו יכול לקנות בדמיה דברים שאינם ראויים לאכילה. וְאִם עבר ולָקַח, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן – יקנה מאכלים בממון משלו בשווי מעות השביעית, ויאכלם בקדושת שביעית. אֵין מְבִיאִין קִנֵּי זָבִים – 'קן' של שני תורים או שני בני יונה שחייב להביא הזב, וְקִנֵּי זָבוֹת, וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, כיון שקינים אלו הם חובה על האדם, וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מממון חולין, וְאִם הֵבִיא, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. אֵין סָכִין כֵּלִים בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית, כיון שלא ניתנה שביעית אלא לאכילה או לסיכת גוף האדם, ולא לסיכת כלים, וְאִם סָךְ, יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ:
