הגיע המודד לגיא [-עמק], אם היה רחבו של העמק משפה לשפה חמשים אמה או פחות, שיכול להבליעו בחבל המדה, מבליעו, והוא שיהיה בעמקו פחות מארבעת אלפים אמה [אבל יותר מארבעת אלפים אמה אי אפשר להבליע במדידה, ויש מפרשים ששיעור זה נלמד מדין 'עיר העשויה כקשת' שהתבאר לעיל (ה"ח)].
יב) במה דברים אמורים, שמבליע את הגיא בחבל המידה, ונמצא שאינו מודד את הדפנות של הגיא כלל אלא רק את קרקעיתו, באופן שהיה חוט המשקולת יורד כנגדו – שאם עומד האדם על שפת הגיא ומחזיק בידו חוט שבסופו משקולת, יורד החוט למטה כשהוא זקוף, והיינו שקירות הגיא אינם עשויים כמדרון משופע, אלא תלולים מאד, שאי אפשר להשתמש בו – בגיא, שהרי אי אפשר לרדת בדרך זו לעומק הגיא, ולכן אין מודדים את דפנות הגיא אלא אם כן היו בשיעור של יותר מארבעת אלפים אמה. אבל אם אין חוט המשקולת יורד כנגדו, שאין המשקולת יורדת למטה בקו ישר, אלא מתעקמת עם שיפוע דפנות הגיא, ונמצא שאף דפנות הגיא ראויות לשימוש, אינו מבליעו, אלא מודד את דפנות הגיא, אלא אם כן היה עמקו אלפים או פחות מיכן, שאז מבליעים אותם, אך אם היה עומקו יותר מאלפים אמה, כיון שזהו שיעור חשוב של תחום שבת אי אפשר להבליעו, אלא יש למודדו בפני עצמו [נמצא שיש בזה שלשה חילוקי דינים: א. אם חוט המשקולת יורד כנגדו, ועומק הגיא הוא ארבעת אלפים אמה או יותר, אין מבליעים אותו. ואם הוא פחות מארבעת אלפים אמה, מבליעים אותו. ב. אם אין חוט המשקולת יורד כנגדו, והוא פחות מאלפים אמה, מבליעים אותם במדידה. ב. אם אין חוט המשקולת יורד כנגדו, והוא יותר מאלפים אמה, אין מבליעים אותו].
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
