משנה א: מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה:
חלקה הראשון של מסכת מגילה עוסק בדיני קריאת המגילה, וחלקה השני עוסק בדיני בית הכנסת וקריאת התורה.
קריאת המגילה היא תקנת נביאים, ומצות עשה מדברי סופרים. נאמר במגילת אסתר שמרדכי ואסתר תיקנו 'לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם', הרי שתיקנו כמה זמנים לימי הפורים, ומשנתנו מבארת באיזה ימים נקראת המגילה:
מְגִלָּה – מגילת אסתר, נִקְרֵאת באחד מימים אלו, לפי החילוקים שיבוארו להלן, לפעמים בְּאַחַד עָשָׂר באדר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – לא לפני ולא אחרי. ועתה מבארת המשנה באילו מקרים ובאילו מקומות נקראת המגילה בימים אלו: כְּרַכִּין [-ערים גדולות], הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר באדר, לפי שבשושן הבירה נחו היהודים ממלחמתם בחמשה עשר באדר. כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת שאינן מוקפות חומה, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר באדר, ככתוב במגילת אסתר, שהיהודים הפרזים [-הגרים בערים פרוזות, שאינן מוקפות חומה] קוראים את המגילה בארבעה עשר אדר, לפי שבאותו יום נחו מאויביהם. אֶלָּא שֶׁבני הַכְּפָרִים, שצריכים לבוא לעיר כדי לשמוע קריאת המגילה, מַקְדִּימִין את קריאתם לְ'יוֹם הַכְּנִיסָה', והיינו ליום שני או חמישי בשבוע, שאז בין כך באים בני הכפרים לעיר כדי לשמוע קריאת התורה, ולא הטריחום לבוא שוב לאחר יום או יומיים, אלא קוראים גם את המגילה באותו יום, וכמו שיפורט במשנה הבאה.
[הטעם שבני הערים המוקפות חומה קוראים בט"ו אדר הוא מפני שבאותו יום נחו היהודים בשושן ממלחמתם באויביהם, ושושן היתה עיר מוקפת חומה. אמנם לא רצו חכמים לתקן שערים שהיו מוקפות חומה באותו זמן יקראו את המגילה ביום זה, כיון שבאותו זמן היתה ארץ ישראל חריבה, ומפני כבודה של ארץ ישראל תיקנו שיהא דין זה תלוי בערים שהיו מוקפות חומה בזמן יהושע בן נון, שהוא היה הראשון שנלחם בעמלק, והמן הרשע היה מזרעו של עמלק].
