טו וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֵלָ֔יו לֵ֛ךְ שׁ֥וּב לְדַרְכְּךָ֖ מִדְבַּ֣רָה דַמָּ֑שֶׂק וּבָ֗אתָ וּמָֽשַׁחְתָּ֧ אֶת־חֲזָאֵ֛ל לְמֶ֖לֶךְ עַל־אֲרָֽם׃ טז וְאֵת֙ יֵה֣וּא בֶן־נִמְשִׁ֔י תִּמְשַׁ֥ח לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֱלִישָׁ֤ע בֶּן־שָׁפָט֙ מֵֽאָבֵ֣ל מְחוֹלָ֔ה תִּמְשַׁ֥ח לְנָבִ֖יא תַּחְתֶּֽיךָ׃ יז וְהָיָ֗ה הַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב חֲזָאֵ֖ל יָמִ֣ית יֵה֑וּא וְהַנִּמְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶב יֵה֖וּא יָמִ֥ית אֱלִישָֽׁע׃ יח וְהִשְׁאַרְתִּ֥י בְיִשְׂרָאֵ֖ל שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֑ים כָּל־הַבִּרְכַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר לֹא־כָֽרְעוּ֙ לַבַּ֔עַל וְכָ֨ל־הַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־נָשַׁ֖ק לֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(טו) וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, אם כן אעשה את רצונך ואעניש את ישראל על עוונותיהם, ויהיו שלשה מיני עונשים על ידי שלשה אנשים שונים, לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ, מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם, וחזאל, שאינו בן ברית, יעניש את ישראל על כך ש'עזבו בריתך' כפי שאמר אליהו לה'.
(טז) וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, והוא יעניש את ישראל על כך ש'את מזבחותיך הרסו', וכנגד זה יהרוס יהוא את מזבחות הבעל ויעניש את העובדים לבעל. וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה [-שם מקום] תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ, והוא יענישם על כך ש'את נביאיך הרגו בחרב', והוא יהיה נביא במקומך, כיון שמחמת קנאתך אינך רוצה להתנבאות.
(יז) וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל – מי שאינו ראוי לההרג במלחמה על ידי חזאל, כגון הנשים והטף של בית אחאב, יָמִית יֵהוּא מלך ישראל. וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא, כמו הנערים שהתקלסו באלישע, יָמִית אֱלִישָׁע.
(יח) וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים איש, כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל, וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ.
