חלק שלישי / פרק חמישי
בהבדל שבין נבואת כל הנביאים לנבואת משה רבינו
ז. והנה, הנביאים כולם, כמו שהיו משיגים הציור שהיה מצטייר להם מן הכבוד, כמו שזכרנו, והיו משיגים סוד הציור ועניינו, פירוש – סוד מציאות זה הענין – שיהיה הכבוד מצטייר, ואיך נמשך זה, ומה הכוונה בכל זה, וכן היו משיגים השכלה אמיתית בסודות גדולתו יתברך על ידי הציור ההוא, כן היו משיגים אמיתת הדבר, שבו יתברך באמת אין שום ציור כלל, ושאין הציור ההוא אלא דבר נעשה לעיני הנביא כרצונו יתברך, על הטעם הידוע אצלו.
ועל דבר זה נאמר לישראל "ותמונה אינכם רואים זולתי קול", וכן "כי לא ראיתם כל תמונה", כי הנה שני הדברים השיגו באמת, השיגו תחילה שאמיתת מציאותו יתברך אין בו שום ציור כלל ועיקר, והוא משולל מכל אלה הדמיונות לגמרי. ואחר הידיעה הזאת, נתגלית להם גם כן תמונה מן התמונות הנבואיות, שעליה נאמר "ויראו את אלוקי ישראל" וכו', ולזה קראו החכמים זכרונם לברכה "מראה דיבור", שאינו מראה הכבוד באמת, אלא מראה שמצטייר מכח הדיבור, שהוא כענין הציור המצטייר באספקלריא, וכמו שזכרנו למעלה, שעל ידו משיגים פרטי ענינים בסודות אלוקותו יתברך ובריאתו והנהגתו, וכמו שביארנו.
