משנה ה: חָלְצָה בִשְׁנַיִם, אוֹ בִשְׁלֹשָה וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר מַכְשִׁירִין. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָלַץ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְהִכְשִׁיר:
משנה ה: חָלְצָה בִּשְׁנַיִם – בפני שני דיינים, אוֹ שחלצה בִּשְׁלֹשָׁה דיינים וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל, הרי שהיו רק שנים כשרים, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה, כיון שיש צורך בשלשה דיינים, ואפילו בדיעבד אין חליצה בשנים כשרה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר מַכְשִׁירִין חליצה שנעשתה בפני שני דיינים. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָלַץ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, ללא דיינים כלל [אך היו שני עדים שהעידו על חליצה זו], וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, שהיה גם הוא באותה שעה בבית האסורים, וְהִכְשִׁיר:
