פרשת כי תבא
"והלכת בדרכיו" (דברים כח ט)
מצוות עשה לעשות כל מעשינו בדרך הישר והטוב בכל כוחנו, ולהטות כל דבר שבין אדם לחבירו על דרך החסד והרחמים, כפי שאנו רואים בתורה שזהו דרך ה' וזה חפצו מבריותיו, למען יזכו לטובו כי חפץ חסד הוא, ועל זה נאמר 'והלכת בדרכיו'.
ואמרו חז"ל בפירוש זאת המצוה, מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום, מה הקדוש ברוך הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון, מה הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק, אף אתה היה צדיק, מה הקדוש ברוך הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש. והענין כולו לומר שנלמד נפשנו ללכת בפעולות טובות ומידות נכבדות אשר יספר בהם ה' יתברך על דרך משל לומר שמתנהג במידות טובות אלו עם בריותיו.
שרש מצוה זו ידוע הוא, כי היא ושרשה דבר אחד.
דיניה גם כן קצרים, ענינה הוא דרך כלל שיבחר לו האדם בכל עניניו ובכל מעשיו, בין באכילה בין בשתיה, בין במשא ומתן בין בדברי תורה, בין בתפלה, בין בשיחה ובכל דבר, את הדרך הטובה והממוצעת, ולא יתרחק אל הקצוות לעולם.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר על זה ואינו משתדל ליישר דרכיו ולכבוש יצרו ולתקן מחשבותיו ומעשיו לאהבת הא-ל ולקיים המצוה הזאת, ביטל עשה זה.
