י. ייטב לבו בסעודתו אם מעט ואם הרבה יאכל פיתו בשמחה, ולא בכעס ודאגה, ויזהר לאכול הטוב והמועיל לו לרפואה, ולא מה שערב לו לפי שעה, וישתדל לכבוש תאותו באכילה ושתיה תמיד.
וכתבו חכמי המוסר דבהיות המאכל או המשקה לפני האדם והוא מתוק לחיכו וחביב עליו ביותר וימשוך ידו בשביל סיגוף לכפרת עונות, הרי זה נחשב תיקון גדול בתיקוני התשובה ויש בו תועלת כמו התענית:
