משנה ו: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וּמְכָרוֹ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ, מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וּמַה שֶׁלֹּא אָכְלוּ, הַבָּשָׂר יִקָּבֵר וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וּמְכָרָהּ וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה, מַה שֶׁאָכְלוּ אָכְלוּ וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ, הֵן יַחֲזִירוּ לוֹ אֶת הַבָּשָׂר וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. מְכָרוּהוּ לַנָּכְרִים אוֹ הִטִּילוּהוּ לַכְּלָבִים, יְשַׁלְּמוּ לוֹ דְמֵי הַטְּרֵפָה:
משנה ו: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר, וּמְכָרוֹ – מכר את בשרו לאכילה, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ למומחה קודם שחיטתו שיבדוק אם המום שבו מתירו באכילה או לא, מַה שֶּׁאָכְלוּ הקונים, אָכְלוּ, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים ששילמו לו על בשר זה, כיון שקנסוהו חכמים על שהאכילם בשר איסור, וּמַה שֶׁלֹּא אָכְלוּ, הַבָּשָׂר יִקָּבֵר, כדין בכור תם שמת, שיש לקוברו, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים.
וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה, וּמְכָרָהּ – מכר את בשרה לאכילה, וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה, מַה שֶׁאָכְלוּ אָכְלוּ, וְיַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים, משום קנס על שהאכילם בשר איסור. וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ, הֵן יַחֲזִירוּ לוֹ אֶת הַבָּשָׂר, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים.
מְכָרוּהוּ הקונים לַנָּכְרִים, אוֹ הִטִּילוּהוּ לאכילה לַכְּלָבִים, הוא יחזיר להם את מה ששילמו על הבשר כבשר כשר, והם יְשַׁלְּמוּ לוֹ דְמֵי הַטְּרֵפָה שקיבלו על הבשר מהנכרים, או מה שהרויחו בכך שהטילו בשר זה לכלבים, שמחיר זה הוא פחות ממחירו של בשר כשר.
