משנה ה: אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּכָרֵת:
משנה ה: אגב כך שכתבה המשנה הקודמת שאין חילוק בין אדר ראשון לשני אלא לענין דברים מסוימים, מובאים עתה במשניות הבאות כמה דברים דומים, שאין ביניהם חילוק אלא לענין דינים מסוימים:
אֵין חילוק בענין עשיית מלאכות בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד, שביום טוב הותרו מלאכות מסוימות הנצרכות להכנת אוכל נפש, ובשבת הדבר אסור. אֵין חילוק לענין מלאכות בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שהרי יום הכפורים אסור גם בהכנת אוכל נפש, שהרי אסור לאכול בו, אֶלָּא החילוק הוא לענין שֶׁזֶּה – שבת, העונש על זְדוֹנוֹ – חילולו במזיד, הוא בִּידֵי אָדָם, שהרי חייב סקילה, וְזֶה – המחלל את יום הכפורים, זְדוֹנוֹ בְּכָרֵת, שהוא עונש בידי שמים.
