238. זיווג (א)

זוֹ אַחַת מֵהַמִּצְווֹת הַמֻּטָּלוֹת עַל הָאָב, כְּשֶׁיַּגִּיעַ בְּנוֹ לְפִרְקוֹ, לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. וְאִם הַבֵּן עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, מֻטֶּלֶת עָלָיו מִצְוָה זוֹ, לִשָּׂא אִשָּׁה. וְגַם לְגַבֵּי הַבַּת צִוּוּ חז"ל אֶת הָאָב לְהַשִּׂיאָהּ לְאִישׁ, וְאָמְרוּ 'בִּתְּךָ בָּגְרָה, שַׁחְרֵר אֶת עַבְדֶּךָ וְתֶן לָהּ', וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲכָמִים. וְאָמְנָם אֵין הַדָּבָר מָסוּר לְגַמְרֵי בְּיַד הָאָדָם, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְמָסְרָהּ בְּיַד נָבָל וּבְלִיַּעַל, אַךְ אַל יֵלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת לְבַקֵּשׁ אִישׁ אָמִיד בִּנְכָסִים, אֶלָּא אֲפִילוּ אִם לֹא יִמְצָא אֶלָּא אִישׁ עָנִי, צָנוּעַ וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, הוֹלֵךְ בְּתֹם בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, יַשִּׂיאֶנָהּ לוֹ, וּבִרְכַּת ה' הִיא תַּעֲשִׁיר.