משנה ד: אוֹכְלִין עַל הַמֻּפְקָר, אֲבָל לֹא עַל הַשָּׁמוּר. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר אַף עַל הַשָּׁמוּר. אוֹכְלִין עַל הַטְּפִיחִין וְעַל הַדּוּפְרָא, אֲבָל לֹא עַל הַסִּתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר כָּל זְמַן שֶׁבִּכְּרוּ עַד שֶׁלֹּא יִכְלֶה הַקָּיִץ:
משנה ד: כפי שהתבאר, כל זמן שיש פירות לחיות שבשדה, מותר לאכול את אותו מין פירות הנמצא בבית, אוֹכְלִין עַל הַמֻּפְקָר – מותר לאכול פירות של שביעית כל זמן שיש פירות מעין אלו בשדות במקומות הפקר, אֲבָל לֹא עַל הַשָּׁמוּר – אין אוכלים פירות אלו על סמך פירות שיש באילנות השמורים בחצרות ובגינות. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר לאכול אַף עַל הַשָּׁמוּר. אוֹכְלִין עַל הַטְּפִיחִין – מותר לאכול פירות שביעית כל זמן שנשאר מאותו מין ב'טפיחין', והם כלי חרס הבנויים בכותל, שהצפורים מניחים שם מאכלים, וְאוכלים עַל הַדּוּפְרָא – אילן העושה פירות פעמיים בשנה, אוכלים גם ממה שצמח בפעם הראשונה, עד שיכלה אותו מין בפעם השניה, אֲבָל לֹא עַל הַסִּתְוָנִיּוֹת – אין אוכלים מהענבים הרגילות מחמת שנשארו ענבים הגדלות בימי הסתיו. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר לאכול ענבים על סמך הענבים שגדלו בסתיו, כָּל זְמַן שֶׁבִּכְּרוּ עַד שֶׁלֹּא יִכְלֶה הַקָּיִץ – אם התחילו הסתוניות להבשיל קודם שכלה הקיץ.
