משנה ח: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי יְתוֹמוֹת קְטַנּוֹת, וָמֵת, בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת. קְטַנָּה וְחֵרֶשֶׁת, אֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. פִּקַּחַת וְחֵרֶשֶׁת, בִּיאַת הַפִּקַּחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַחֵרֶשֶׁת, וְאֵין בִּיאַת הַחֵרֶשֶׁת פּוֹטֶרֶת אֶת הַפִּקַחַת. גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בִּיאַתּ הַגְּדוֹלָה פוֹטֶרֶת אֶת הַקְּטַנָּה, וְאֵין בִּיאַת הַקְּטַנָּה פּוֹטֶרֶת אֶת הַגְּדוֹלָה:
משנה ח: משנתנו ממשיכה לדון בענין יבום וחליצה ביתומות קטנות, שקידושיהן דרבנן: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי יְתוֹמוֹת קְטַנּוֹת, שאינן אחיות, שקידושיהן דרבנן, וּמֵת ללא בנים, בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, ואף שיבום זה אינו אלא יבום דרבנן, שהרי גם קידושיה היו קידושין דרבנן, מועיל יבום זה לפטור את זיקתה של צרתה, כיון שגם זיקתה היא זיקה דרבנן, שהרי קידושי שתיהן שוים, שאינם אלא קידושין דרבנן. וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת הנשואות לאדם אחד, ומת ללא בנים, שיבומה או חליצתה של האחת פוטרת את השניה, כיון שקידושי שתיהן שוים, שהם רק מדרבנן.
היה אדם נשוי שתי נשים, אחת קְטַנָּה וְאחת חֵרֶשֶׁת, אֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, אף על פי שקידושי שתיהן דרבנן, כיון שאין ידוע מי היתה נחשבת בעיניו יותר כ'אשתו', האם הקטנה, משום שעתידה היא לגדול ולהיות אשתו גמורה, או החרשת, כיון שהיא ראויה כעת לביאה, ולכן אין אחת מהן פוטרת ביבומה או חליצתה את צרתה.
היה האדם נשוי שתי נשים, האחת פִּקַחַת, שקידושיה מהתורה, וְהאחת חֵרֶשֶׁת, שקידושיה קידושין דרבנן, ומת בלא בנים, בִּיאַת היבם על הַפִּקַחַת, הזקוקה לו מן התורה, פּוֹטֶרֶת אֶת הַחֵרֶשֶׁת, שאינה זקוקה אלא מדרבנן, וְאֵין בִּיאַת הַחֵרֶשֶׁת, הזקוקה לו מדרבנן, פּוֹטֶרֶת אֶת הַפִּקַחַת, הזקוקה לו מן התורה. היה נשוי שתי נשים, גְּדוֹלָה, שקידושיה קידושי תורה, וִיתומה קְטַנָּה, שקידושיה קידושין דרבנן, בִּיאַת הַגְּדוֹלָה על ידי היבם פּוֹטֶרֶת אֶת הַקְּטַנָּה, וְאֵין בִּיאַת הַקְּטַנָּה פּוֹטֶרֶת אֶת הַגְּדוֹלָה.
