הלכות חג השבועות / עירוב תבשילין
א. כאשר סומך האדם על עירוב התבשילין ומבשל ואופה ביום טוב לצורך השבת, יזהר להקדים את הכנת מאכליו לשבת בשעה מוקדמת, כדי שיגמור מלאכתו בעוד היום גדול. אך בשעת הדחק יש להקל להכין עד סמוך לכניסת השבת.
ב. כדי שיהיה מותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, חובה שהתבשיל של עירוב תבשילין יהיה קיים עד לשעה שיגמור לבשל לאפות ולהדליק נרות ביום שישי לצורך שבת, ואם אבד או נאכל התבשיל ביום שישי, ולא נשאר ממנו כזית, מעתה והלאה נאסר להכין צורכי שבת [אך אם אבדה או נאכלה הפת של העירוב, אין בכך כלום]. ונוהגים לשמור את הפת ללחם משנה בסעודה שלישית של שבת.
ג. המערב עירובי תבשילין, מברך 'בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב', ולאחר מכן יאמר: 'בהדין ערובא יהי שרא לנא למיפא, ולבשלא, ולאטמנא, ולאדלקא שרגא, ולמעבד כל צרכנא, מיומא טבא לשבתא'. וביאור הדברים: 'בעירוב זה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נרות, ולעשות כל צורכנו (המותרים ביום טוב) מיום טוב לשבת'.
ד. מי שאינו מבין לשון הקודש, יכול לומר בכל לשון שמבין.
