יב) כל כלי המקדש שעשה משה במדבר, לא נתקדשו אלא במשיחתן בשמן המשחה, שנאמר 'וימשחם ויקדש אותם', ודבר זה [-משיחת כלי המקדש] אינו נוהג לדורות, אלא הכלים כולן, כיון שנשתמשו בהן במקדש במלאכתן, נתקדשו, שנאמר 'אשר ישרתו בם בקודש', ללמד שבשירות עצמו הם מתקדשין.
יג) הכפות, והקערות שמקבלין בהם המנחות, וכן המזרקות שמקבלין בהן הדם, ושאר כלי השרת, כולן של כסף ושל זהב היו, ומותר לעשותן משאר מיני מתכות, כמו שביארנו, וכולן מתקדשין במלאכתן. ואם נשברו אותם כלים, מתיך אותם, ועושה אותן כלי אחר, ואין קדושתן מסתלקת מהן לעולם.
